אנטומיה של שינוי – פרק 1: שנה את מחשבותיך חייך כבר ישתנו מעצמם.

שלום לכם

אני דליה רזניצקי מנהלת המרכז לאימון התודעה, מדענית לשעבר, שמלווה אנשים בתהליכי שינוי כבר כמעט 20 שנה

ברוכים הבאים לפודקאסט החדש שלי ״אנטומיה של שינוי״.

אני ממש מתרגשת להקליט את הפרק הראשון בפודקסט הזה שקראתי לו שנה את מחשבותיך חייך כבר ישתנו מעצמם. עוד מעט תבינו למה.

אז אני רוצה לפתוח במה שאנחנו תופסים לפעמים כתכונות אופי.

כשאנחנו חושבים על אנשים אנחנו חושבים זה דאגן, זה רגוע,  זה בקורתי, זה מקבל,  זה חסר בטחון, זה בטוח בעצמו, זה קוטר, זה מכיר תודה, זה פסימי, זה אופטימי וכך הלאה,

בחשיבה הזו יש הנחה סמויה שהמאפיין הזה הוא חלק מהבן אדם, כמו הגובה שלו או צבע העיניים שלו, תכונה שלו, חלק מהאישיות שלו שלא ניתן לשינוי.

ואני רוצה להציע שזאת לא האמת.

אני רוצה להציע שכל המילים האלה שאנחנו לפעמים תופסים כתכונות אופי, הם בעצם הרגלי חשיבה. ואני רוצה להציע שהרגלי חשיבה אפשר לשנות.

אני מחלקת את כל הרגלי החשיבה לשתי מחלקות, הרגלי חשיבה שודדי חיים טובים כמו למשל ביקורת עצמית, דאגה כרונית, התמקדות במה שחסר, האשמה

והרגלי חשיבה תומכי חיים טובים כמו למשל ראיית היש, הכרת תודה, חמלה עצמית, סליחה, פרגון

ואני רוצה להציע שאם נצליח להפחית את הרגלי החשיבה שודדי החיים הטובים, ולפתח יותר את הרגלי החשיבה תומכי החיים הטובים – נוכל ליצור שינוי מאוד משמעותי לטובה בכל תחומי חיינו.

כדי שהנושא הזה של הרגלי חשיבה שודדי חיים טובים יהיה יותר ברור אתן לכם שתי דוגמאות אמיתיות מנשים שעזרתי להן לשנות הרגלי חשיבה

למשל נגה שמה לב שיש לה נטייה לבקורת עצמית חריפה, היא ממקדת את כל תשומת הלב שלה בכשלונות ובחולשות ולוקחת כמובן מאליו את הכשרונות והיכולות שלה. זה גרם לה לחוויית ערך עצמי נמוך שגרמה לה להתחבר לאנשים שלא מתאימים לה, ולהמנע מלקחת על עצמה אתגרים.

עוד דוגמא אחרת

שושי שמה לב שבמצבים של אי ודאות, יש לה נטייה להריץ בראש שלה סרטי אימה, ולדמיין את ההתפתחות הכי גרועה האפשרית, היא קלטה שזה גורם לה להיות במתח מתמיד, וזה השפיע לרעה על השקט הנפשי שלה, השינה שלה וגרם לכל מיני בעיות בריאות שהרופא שלה אמר לה שכנראה נובעות מסטרס כרוני.

אלה רק 2 דוגמאות נפוצות, אבל הן מראות איך הרגלי החשיבה שלנו שודדים את החיים הטובים שלנו.

אז מה עושים? משנים חשיבה.

אני שומעת מהרבה אנשים שהם חושבים שזה לא אפשרי, שהם ניסו לשנות חשיבה ולא הצליחו והם לא מאמינים שזה אפשרי.

אם גם את / אתה ניסיתם לשנות חשיבה ולא הצלחתם, אני עומדת לגלות לכם ממש עכשיו

מה המפתח לשינוי הזה.

הרבה אנשים מצפים שהבנת הבעיה

התובנה מהו הרגל החשיבה שעושה לי את הבלגנים תוביל באופן מיידי לפיתרון.

האמת היא שתובנה היא אכן הכרחית אבל ממש ממש לא מספיקה

שינוי לא נוצר מתובנה.
שינוי נוצר מאימון.

מחקרים מדעיים מראים שאפשר לפתח הרגלי חשיבה רגש ופעולה חדשים ע"י אימון.

כדי להבין את האופן בו הרגלי החשיבה שלנו יכולים להשתנות, חשוב להדגיש שכל תהליכי החשיבה שלנו, קורים בעצם במוח שלנו

כשאנחנו רוצים להבין את תהליך השינוי של הרגלי החשיבה, אנחנו צריכים להבין איך המוח שלנו משתנה.

כשאני למדתי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בסוף שנות השבעים של המאה ה-20, למדו אותנו שהאנטומיה של המוח קבועה מראש ובלתי משתנה.

למרבה המזל, היום אנחנו יודעים שזה לא נכון. מחקרים רבים שנעשו בעשרות השנים האחרונות הראו שהמוח שלנו גמיש ומשתנה כל הזמן בהתאם לפעולות שהוא מבצע.

המחקרים האלה מוכיחים שהמוח שלנו משתנה בהתאם לחוק שנקרא "חוק תלוי שימוש". מסלול עצבי שמשתמשים בו הרבה מתחזק, מסלול שלא משתמשים בו נחלש.

בדיוק כמו שרירים בגוף.

מה שאנחנו מתרגלים — מתחזק.
דאגה היא שריר. ביקורת היא שריר. האשמה היא שריר. אם אנחנו משתמשים בהם הרבה, הם מתחזקים.

אם כמו נוגה התאמנתי חמישים שנה בלבקר את עצמי – זה השריר החזק שלי

אם כמו שושי התאמנתי חמישים שנה בהרצת סרטי אימה – זה השריר החזק שלי

לא כי אני לא בסדר
לא כי אני לא מודעת.
אלא כי זה מה שהתאמנתי בו.

אבל החדשות הטובות הן —
שאפשר להתחיל להתאמן אחרת.

גם פרגון הוא שריר, ראיית היש היא שריר, סליחה היא שריר, אם אתחיל להשתמש בהם באופן עקבי – הם יתחזקו.

וזה באמת מה שקרה לשתי הנשים האלה.

נוגה התאמנה בפרגון עצמי, ובראיית הכישרונות, החוזקות והאיכויות שלה,  לאט לאט זה אפשר לה למשוך לחייה מערכות יחסים יותר מתאימות, העזה לקחת על עצמה יותר אתגרים והחיים שלה מתחילים להתמלא עם יותר חויות של קשר טוב, פחות בדידות, ויותר ויותר חויות של הגשמה וסיפוק.

שושי התאמנה בהרצת סרטים טובים במקום סרטים רעים וזה אפשר לה לפתח יותר אמונה תקווה ואופטימיות, השקט הנפשי שלה השתפר וגם השינה והבריאות.

אם חיינו עשרות שנים עם דפוס מסוים,
הוא לא ייעלם בעקבות תובנה אחת מרגשת

הוא לא יעלם רק בגלל שזיהינו אותו.

אבל אם נתחיל להתאמן בדפוס אחר, דפוס רצוי, נוכל לאט לאט לפתח הרגלי חשיבה רגש ופעולה חדשים

וזה יאפשר לחיים שלנו להשתנות לטובה באופן עמוק ומהותי.

לכן קראתי לפרק הזה שנה את מחשבותיך – חייך כבר ישתנו מעצמם.

בפודקסט הזה אני רוצה להציע בכל פרק תובנה אחת מרכזית

ןתרגיל אחד פשוט ומעשי שיאפשר להטמיע אותה.

אז התובנה המרכזית של הפרק הזה היא

אנחנו לא לא בסדר, אנחנו לא בעלי תכונות לא טובות, אנחנו פשוט מאומנים לא נכון ואפשר היום להתחיל להתאמן אחרת.

והתרגיל הפשוט והמעשי שאני רוצה להציע הוא

פעם ביום, בערב, לשאול את עצמנו שתי שאלות:

איזה הרגל חשיבה היום החליש אותי? באס אותי? הוריד אותי?

לקחת זמן לחשוב על זה רגע ולזהות

ואז לשאול את השאלה השנייה

איזה הרגל חשיבה אני רוצה לפתח במקומו

עדיין לא לנסות שום דבר

רק להתחיל לשים לב.

רק להתחיל לראות
במה אני מתאמן / מתאמנת כבר שנים
ובאיזה הרגל חשיבה חדש אני רוצה להתאמן במקום זה?

ככה מתחיל שינוי.

בפרקים הקרובים נעמיק בכמה הרגלי חשיבה שודדי חיים טובים נפוצים, ונכיר את הדרכים להחליף אותם בהרגלי חשיבה תומכי חיים טובים.

אני מקווה שאהבתם את המסר המרכזי של הפרק הזה ואת הכלי המעשי

אשמח שתשתפו בתגובות מה המחשבות והשאלות שהתעוררו בכם בהאזנה לפרק הזה.

תודה שהאזנתם.
נתראה בפרק הבא.

מוזמנים להגיב ולשתף חברים

תגובות


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.